התחדשות עירונית: מנוע לצמיחה כלכלית וחברתית בישראל

המשמעות הכלכלית של התחדשות עירונית בישראל

ההתחדשות העירונית בישראל מייצרת ערך כלכלי משמעותי במספר מישורים מקבילים. על פי נתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שפורסמו בדו"ח לשנת  2024 (פורסם ב 2025), התחדשות עירונית מהווה 30 אחוזים מכלל התחלות הבנייה בשוק. כל דירה שלישית שנמכרה בשנה שעברה הייתה דירה במסגרת מתחם פינוי בינוי או בפרויקט תמ"א 38. המשמעות הכלכלית של נתונים אלה מחוללת שינוי נרחב בחברה הישראלית ומשפיעה על מעגלים רחבים בכלכלה הישראלית.

היקף ההשקעות בשנים האחרונות בפרויקטים של התחדשות עירונית בישראל מגיע למיליארדי שקלים בשנה. על פי הערכות, התחזית היא שהיקף ההשקעות יכפיל את עצמו עד שנת 2030. מנתונים אלה עולה שמדובר במנוע צמיחה משמעותי שיוצר:

• תעסוקה ישירה ועקיפה: מקומות עבודה בענף הבנייה, התכנון והעיצוב
• השבחת נכסים: עלייה בערך הנכסים באזורים המתחדשים בשיעור ממוצע של 30%-40%.
• הגדלת הכנסות הרשויות המקומיות: מיסי ארנונה והיטלי השבחה, כניסת תושבים חדשים לשכונות ועוד.
• חיסכון בהוצאות תשתית: ניצול יעיל של תשתיות קיימות וחיסכון בהקמת תשתיות חדשות.

ההיבט החברתי: מעבר לשיפור המרחב הפיזי

התחדשות עירונית איננה רק עניין של החלפת בניינים ישנים בחדשים. בישראל של 2025, הגישה המובילה רואה בהתחדשות העירונית הזדמנות לשינוי חברתי עמוק, ליצירת תמהיל חברתי מאוזן יותר באזורים שעוברים התחדשות, לחיזוק הקהילה באמצעות הקמת מרכזים קהילתיים ומוסדות ציבור כחלק אינטגרלי מהפרויקטים ועוד. בפרויקטים רבים הציבור עצמו שותף פעיל בתהליכי תכנון שמערבים את התושבים בקבלת החלטות. 

ההיבט הביטחוני: ממ"ד לכל דירה

בישראל בכלל ובישראל של שנת 2025 שמצויה במלחמה בפרט, ממ"ד הוא לא מותרות – הוא חובה, בכל בית. בשנתיים החולפות, המרחב המוגן הדירתי הוכיח שיכול להציל חיים. במתחמי התחדשות עירונית הממ"ד הוא חלק אינטגרלי במפרט של כל דירה והוא נבנה על פי כללי החוק הקפדניים. מלחמת חרבות ברזל העלתה את הביקוש לדירות עם ממ"ד ובהתאמה, הן העלו את ערכן. או במילים אחרות: דירה שיש בה ממ"ד שווה יותר. נזכיר גם שממ"ד הוא חדר לכל דבר, כך שבמסגרת פרויקט התחדשות עירונית שבו מוסיפים לדירות ממ"דים המשמעות היא שמוסיפים חדר לדירה.

מבט לעתיד: המגמות שיעצבו את ההתחדשות העירונית בישראל

ההתחדשות העירונית בישראל צפויה להתפתח בשנים הקרובות לאור מספר מגמות מרכזיות:

קיימות ובנייה ירוקה

כל פרויקט התחדשות עירונית מחוייב בתקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281). פרויקטים חדשים מתמקדים ב:

• יעילות אנרגטית גבוהה וייצור אנרגיה מתחדשת.
• ניהול מים חכם ומיחזור מי אפור.
• שימוש בחומרי בנייה מקומיים וממוחזרים.
• תכנון ביו-אקלימי המותאם לאקלים המקומי.

עירוניות טקטית והתחדשות סביבתית

לצד פרויקטים מאסיביים של פינוי-בינוי ותמ"א 38, מתפתחת גישה של התחדשות עירונית שמושתתת על התערבויות סביבתיות שתורמות לעלייה במספר העסקים המקומיים החדשים, כגון:

• שיפור המרחב הציבורי והנגישות להולכי רגל, באמצעות הרחבת מדרכות.
• הקמת גינות קהילתיות ומרחבים משותפים, נטיעת עצים והקמת פינות ישיבה.
• שיפוץ חזיתות ושיפור תשתיות ללא הריסה מאסיבית.
• עידוד עסקים מקומיים ויוזמות קהילתיות.

דיגיטציה וחדשנות טכנולוגית

טכנולוגיות חדשות משנות את אופן התכנון והביצוע של פרויקטים להתחדשות עירונית:

• שימוש במודלים תלת-ממדיים ו-BIM לתכנון אופטימלי.
• פלטפורמות דיגיטליות לשיתוף ציבור והשתתפות תושבים.
• מערכות ניטור חכמות לבקרת איכות ויעילות אנרגטית.
• פתרונות מודולריים לבנייה מהירה ופחות פולשנית.

סיכום: האתגר הלאומי והפוטנציאל הטמון בהתחדשות עירונית

ההתחדשות העירונית בישראל היא יותר מפתרון למצוקת הדיור – היא אסטרטגיה לאומית לשיפור איכות החיים, צמצום פערים חברתיים וקידום צמיחה כלכלית בת-קיימא. פרויקטים מוצלחים שכבר עלו לקרקע, מוכיחים כי התחדשות עירונית, כאשר היא מבוצעת בשיתוף הקהילה ומתוך ראייה כוללת, יכולה לחולל שינוי עמוק בערים הישראליות. חברת הבנייה שרביב פועלת באסטרטגיה מערכתית שרואה בהתחדשות העירונית הרבה מעבר לפתרון נקודתי. בהתאם לכך, הפרויקטים של החברה מעניקים ערך מוסף גם לרוכשי הדירות עצמם וגם לקהילה ולסביבה כולה.